לא פחות מעשרים מפרשי רש"י היו מונחים לפני עת עסקתי בפירוש צוהר-לתיבה עה"ת, לכאורה הרי זה בדיוק היפך המטרה שקבע רש"י לעצמו, שהרי לא היה לו חסר בדיו ובקולמוס וידע היטב שאנו נצטרך למפרשים להבין את דבריו ומדוע בכל זאת כל כך קיצר בדבריו, אלא שידע גם ידע שאנשים ובעיקר הלומדים אוהבים קצר, הסבר קצר מובן וקליט יותר, ואת עטרה זו באנו בחרדת קודש להחזיר לרש"י. פירושו של רש"י לתורה על פי כל מפרשי רש"י, אך מתומצת מאד, כדי שאנשים יקלטו ויבינו, ושלא יתייאשו מהבין תיכף עם התחלת הלימוד. ומעתה נקוט כלל זה בידך אם זה כתוב קצר זה יותר ברור, כך לימד אותנו רש"י הקדוש. וכהסברו של הפוסק הגדול וגדול המחברים רבינו הפרי מגדים, ראה בספרו שושנת העמקים בהקדמה שם בזה"ל, "...דרכו של רבינו בכתיבת חיבוריו לשנות בדרך קצרה. הנה חידושיו (פמ"ג) ליו"ד כתב שלש פעמים כשאת השלישית הקצרה ביותר הביא לדפוס. וכרמז לדבר מצאנו בהקדמת רבינו לספר הנטריקן וז"ל. והנה הנטריק המיומן והבקי והמזומן כותב דבריו בקיצור וברמז ובראשי תיבות מפני שלא ימאס הקורא בהרים דפי הספר ע"כ תכבד העבודה. גם קץ עליו העט תאריך המלאכה. גם יש טעם נכון, כי אם אכתוב רובי תורתי כמו זר נחשבו שלא יבוא כל אחד ויגשמו הדברים לכן טוב "הקיצור" והמבין יבין. ומה אעשה אנא שפרא בצירא וכו'. כפי כחי וכאשר יורני משמים אכתוב. ד' יתן בלבנו אהבתו אמן. עכ"ל.
החילותי מן הגמרא עבור דרך הרא"ם וכלה בספרי האחרונים ממש. כאשר לא חסכתי כל מאמץ להגיע לחקר האמת מהו כוונת רש"י, ומדוע פירש כפי שפירש. ומה טעם חולק עליו הרמב"ן ראב"ע ועוד כהנה. כמו כן הלכתי בשיטת הרא"ם הצל"ח ועוד הרבה שתפסו שרש"י אינו סותר את עצמו והוא עקבי לאורך כל הפירוש. לא אגזים במאומה אם אומר שטחנתי כל סוגיא וסוגיא דק דק טרם החילותי לשכתב פסוק כל שהוא. גם לא אגזים ולא אשקר אם אומר שכתבתי מאות טיוטות עד שיצא נקי ככסף צרוף בעליל. – לא חיפשתי חיים קלים של שינויי נוסחאות, נאמן הייתי לרבי אברהם ברלינר ז"ל ועל פיו ישק דבר. פעמים כאשר הרא"ם גורס באופן שונה ציינתי לזה ברש"י. גם כל הרגיל בלימוד רש"י יודע שלא ניתן לעמוד על כוונתו אלא אם כן הנך בקי בשאר הספרים שרש"י פירש בהם. דרך משל, כאשר כתבתי את הפירוש צוהר-לתיבה על התהלים לא עמדתי על כוונת רש"י בפרק א' יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד, מהו יודע ומהו תאבד, עד אשר באתי לחומש שמות פרק ב' פסוק כ"ה ומשם למדתי לדעת שיודע הכוונה תשומת לב, ותאבד הכוונה הסתר פנים רח"ל. לא הייתי יורד לכוונתו של רש"י בשיר השירים "אף נעים" מדוע פירש שם רש"י שהכוונה לירידת האש מן השמים ביום חנוכת המשכן, לולא ראיתי מה שכתב בחומש ויקרא שמרע"ה אמר ויהי נועם שתרד אש מן השמים, ומלשון הפסוק ויהי נועם יצא לו לרש"י לפרש אף נעים בשיר השירים, שכוונתה לירידת האש. - איך נוכל להבין פשט ברש"י בשיר השירים ודגלו עלי אהבה שכוונתו שאסף אלינו אהבתו, אילו הייתי מתעלם ממה שכתב רש"י בתהלים פרק כ' ובשם אלוקינו נדגול כלומר בשם אלוקינו נתאסף. לא יתכן להבין פשט בתהלים פרק פ"ט פסוק י"ד תעוז ידך תרום ימינך לולא את שמצאתי במחזור ויטרי בשם רש"י שכוונתו לומר עוז בידך וגבורה בימינך. איך נוכל להבין פשט בתהלים שכנתי עם אהלי קדר אם לא נדע מה שכתב רש"י בשיר השירים אצל כאהלי קדר כיריעות שלמה. ועוד הרבה כהנה אשר לא יספר מרוב.
(מתוך דברי המחבר בהקדמתו לחומש ס' בראשית צוהר -לתיבה)
